במשך השבוע הלו"ז היומי שלנו הוא מאוד מונוטוני וכל יום מראשון עד חמישי הוא בעצם אותו היום רק עם שינויים קלים בלבד. אני בעבודה רוב היום וג'ניה עסוקה בלבשל ובלטפל בגבריאל, וכשאני חוזר הביתה, אני עם גבריאל עד זמן השינה שלו וג'ניה מטפלת בשאר הדברים שנשארו בבית. כשגבריאל נרדם אנו שנינו מסיימים את המטלות ואז סוף סוף יש זמן לנוח אך העייפות של כל היום מותירה לנו בדיוק מספיק כוח כדי לבהות בקירות ולשמוח על שלא נשאר עוד משהו שצריך. עד למחרת ואז הכל מתחיל מחדש.
אבל היום זה ראש השנה, אין עבודה ואין התחייבויות ויש זמן פנוי וכוח בעת ובעונה אחת כדי שנוכל לעשות משהו משפחתי וכייפי. החלטנו לעשות טיול לעכו! אני בעצמי מעולם לא ביקרתי בעכו וזה נשמע כמו רעיון טוב ללכת ולבקר בעיר התיירותית, לראות מה יש לה להציע וליהנות מיום משפחה אמיתי. אז בעכו יש את הנמל היפה והקירות העתיקים אבל מה שבאמת מעניין אותי ואת ג'ניה זה לא מוזיאונים ועתיקות או נופים ופארקים. אנחנו מסוג האנשים שאוהבים שווקים, חנויות, קניונים ושאר מקומות הומי אדם. טיילנו מעט ליד הנמל והחומות וישר נסענו לעבר השוק שמבחינתנו היה פנינת היום.
הגענו לשוק עכו עמוס בתיירים ואפוף בריחות של דגים ותבלינים באוויר. היה כל כך כיף לראות את כל דוכני הבקלאווה והתבלינים, שקים של פיצוחים וקטניות בכל פינה, היו גם כמה דוכנים שבהם אפו פיתות טריות על המקום עם זעתר או לאבנה וריח חזק של שומשום וקינמון בכל מקום. טיילנו לאורך השוק הצבעוני ונהנינו מההמולה האופיינית לשווקים כשהרוכלים צועקים מכל פינה והתיירים נדחפים ונדחקים לכל פינה. קנינו שקדים פריכים ותמרים, אננס וקינמון וכמובן כנאפה מתוק וטעים וגם מצאתי לעצמי מכתש ועלי במחיר מציאה.
יש משהו מאוד כייפי בלהסתובב בשוק, גם בלי הצורך לקנות שום דבר, משהו באוויר שפשוט משובב את הנפש וגורם לי להרגיש כמו ילד בגן שעשועים שפשוט רוצה לראות ולהתנסות בהכל. רצינו לעשות כמה תמונות אבל תמיד יש את ההרגשה המגעילה הזו שנותנים לך בעלי הדוכנים כשאתה עומד לצלם את דוכנם בלי להתכוון לקנות משהו אצלם אבל ההרגשה הזו נעלמת אחרי שאתה מסתובב בשוק מספיק זמן ומרגיש יותר כמו בבית.
חזרנו הביתה בזמן להרדים את גבריאל, עייפים אך מאוד מרוצים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה