מסתבר שגם בלי לצפות בטלוויזיה ובתוכניות המובילות בימינו אפשר לקלוע בול למה שעכשווי ותופס וכך גם עם גבריאל שלנו: לאחרונה הוא מתנהג כאילו הוא נמצא בתוכנית של מאסטר שף שעד לא מזמן סיימה עונה שלישית מוצלחת. איזה תפקיד החליט גבריאל לקחת על עצמו? לא תפקיד של מתמודד שהגיע לאודישנים וקיווה שהאוכל שלו ירצה את השופטים ואפילו לא תפקיד של פיינליסט שמצפה לתגובה המושלמת מאייל שני ויונתן רושפלד שתעיף את הקריירה הקולינרית שלו גבוה לשמיים. לא לא, גבריאל נכנס ישר לנעליו של שופט! הוא התיישב בשולחן האוכל לארוחת צהריים כמנהגו וכשהוגשה לו הצלחת הגדושה באוכל טעים מעשה ידיי אימו, התחיל מבחן הטעימות. גבריאל בחן את הצלחת והסתכל על המרכיבים והחל לנתח את האוכל: "בורגול! רוטב! ברוטב עבנייה, גזר, בצל, תפוז..." הוא הכריז על מרכיבי הרוטב (אלו שבאמת היו בו ואלו שגם לא...) ואז הגיע מבחן הטעימה. "מממ, טעים! טעים מאוד! יאאם!" לפעמים גם תהיה הערה בקשר למצב האוכל כמו "חם" או "לא חם!" ולעתים גם "חמוץ, חריף, מתוק".
היום ניסה גבריאל להמציא מנה חדשה כשהוא דרש "בורגול!" כשאמרנו לו שאין לנו בורגול מבושל הוא ביקש בקול "כוסמת!!" "מצטערים גבריאל, אין עכשיו כוסמת. יש אורז, אתה רוצה אורז?""אורז" הוא הכריז וישב לאכול קערית מלאה באורז ולצידה גם קערת מחית פירות והתחיל לאכול כפית אורז וכפית מחית לסירוגין... מקווה שהיה לו טעים ושלא נצטרך לנקות את התוצאות אחר כך.
בגדול גבריאל מאוד אוהב אוכל בסיסי וללא תיבול או תוספת. הוא יכול לאכול להנאתו קערה שלמה של אורז, בורגול, כוסמת, קוסקוס או פסטה בלי שום רוטב או תבלון ולהנות מהאוכל מאוד! זהו יתרון גדול בשבילנו משום שהוא לא מפונק לגבי אוכל ויכול (ומוכן) לאכול כמעט הכל! טעם מיוחד יש לילד ואנו בהחלט שמחים עם זה!
