דפים

יום רביעי, 23 בספטמבר 2015

ערב פיצות

בצק, רוטב, גבינה ותוספות טעימות - איך יכול להיות שקיים מישהו שלא אוהב פיצה?? פיצה תמיד היתה המאכל האהוב עליי ועם שלל האפשרויות של גיוון וגרסאות כל אחד יכול להרכיב לעצמו את הפיצה המושלמת בהכנה בייתית. בין אם זו פיצה מפוצצת גבינה או פיצה טבעונית, מחיטה מלאה או נטולת גלוטן, ברוסקטה, פוקצ'ה, מלאווח, הכל יכול להפוך לפיצה בימינו ויש אפשרות לכל אחד וההעדפות שלו. אנחנו משפחה צמחונית במאה אחוז וטבעונית בערך בשמונים אחוז. העשרים האחוזים הנותרים מוקדשים לשוקולד, גלידה ומדי פעם גם לפיצות כי אין מה לעשות, אי אפשר להחליף את הגבינה האמיתית. קנינו גבינת עמק ותוספות עבור הפיצות ואת הבצק הכנו בעצמינו (עם קמח שיפון מלא, יצא תענוג!) ועשינו ערב פיצות! כל אחד רידד לעצמו את הבצק, מרח רוטב עגבניות טעים, פיזר גבינה ושלל תוספות וקדימה לתנור! גבריאל בחר להכין לעצמו פיצה בלי גבינה ובמבט לאחור הוא עשה את הבחירה הנכונה מאחר ואני ומיכל, אוכלי הגבינה, סבלנו מהכובד של אכילת גבינה והיינו מושבתים לשאר היום בעוד שגבריאל היה בסדר גמור. הכי חשוב שהצלחנו להעביר ערב ביחד ובכיף ועם אוכל טעים במיוחד!








יום שבת, 19 בספטמבר 2015

מסע אופניים

עברנו דירה מקרית חיים מערבית לקרית ביאליק והמעבר היה אחד התקופות הקשות שעברנו לאחרונה.. אין בכלל מה להשוות בין הקריות, קרית ביאליק מקום הרבה יותר איכותי ומושקע החל מהרחובות והאנשים ועד לאירועים ולמיחזור הזבל.. אחד האירועים המרכזיים שעמד להתקיים כמו בכל שנה כמיטב מסורת קרית ביאליק הוא מסע האופניים. בלי יותר מדי היסוסים החלטנו שאת זה אנחנו לא מפספסים וקנינו כסא אופניים מתאים לגבריאל וקסדה חדשה בשבילי וסימנו ביומן שנצא למסע האופניים. בסיום המסלול תהיה חלוקת תעודות, מתקנים מתנפחים ועוד כל מיני פעילויות לילדים. יצאנו מהבית לכיוון נקודת הזינוק והאנשים לא איכזבו - הגיעו מאות אנשים רכובים על אופניים בשלל צבעים ובמגוון גילאים - אני וגבריאל חיכינו להזנקה ויצאנו עם כל שאר הרוכבים למסע האופניים בזמן שג'ניה ומיכל ממתינות לנו במתקנים המתנפחים.
המסע לווה בניידות משטרה מקדימה ומאחור ובעוד מספר אופנועים שנועדו להגן על הרוכבים. קצת מוגזם חשבתי בהתחלה אבל אז נתקלנו בו - בטיפוס שמחכה בכל אירוע ובכל מלון, בבתי הקפה והקניונים, הבריכות ואפילו במוסכים - הישראלי המכוער הטיפוסי. היו פעמים רבות שהמסע היה צריך לעצור בשביל שהמשטרה תסלק מהמסלול את כל הרכבים שנכנסו לתוכו. איך נכנסו הרכבים? פשוט מאוד - ישראלי נוסע ומגיע למחסום שמוצב על הכביש. מה עושה? יורד מהרכב, מזיז את המחסום וממשיך בנסיעה! מה, אין מאבטחים? בטח שיש! אבל אותו ישראלי צועק על המאבטחים משהו כמו "אני חייב לעבור" או "אני אדבר עם ראש העיר!" וגם שמעתי את התירוץ הקלאסי "אשתי בהריון ואני צריך ליסוע אליה". מופתעים? אני לא...







בתום המסע קיבלנו את התעודה, שיחקנו עוד במתנפחים ובדרך חזרה הביתה חשבנו להיות הוגנים כלפי הילדים ולעשות ביניהם החלפה - מיכל תוכל לרכב איתי באופניים וגבריאל יוכל לשבת בעגלה. שניהם התלהבו מהרעיון בהתחלה אבל מהר מאוד גבריאל התחרט והפנים שלו אומרות הכל...












יום שבת, 31 בינואר 2015

מיכל בת שנה!

באמת שאין דרך טובה לתאר עד כמה הזמן עובר מהר - במיוחד כשמדובר בשנה הראשונה בחייו של ילד. נראה כאילו רק לפני חודשים ספורים חזרנו הביתה מבית החולים עם חברת המשפחה החדשה ומסתבר שכבר עברה לה שנה שלמה! חזרנו הביתה עם תינוקת בת שלושה ימים, קטנה ושברירית שרועדת מקור כל פעם שהחלפנו לה חיתול, ומה שיש לנו עכשיו בבית כל כך שונה מאותו היום הראשון!
מיכל הפכה מתינוקת לילדה קטנה ומאוד שובבה שיודעת ואוהבת להצחיק אותנו עם כל מיני פרצופים שלה. מיכל כבר יודעת ללכת ולהתעקש על מה שהיא רוצה - היא כבר יודעת ואוהבת לאכול סוגים שונים של מאכלים - היא יודעת לשחק בעצמה וגם עם אחיה הגדול - אוהבת לשמוע מוסיקה ולרקוד ועוד כל כך הרבה דברים!
לפי המסורת שלנו היא התעוררה ביום הולדתה במיטה מלאה בלונים כשכל המשפחה שרים לה "היום יום הולדת" ואכלה איתנו ארוחת בוקר חגיגית. בערב המסיבה הגיעה המשפחה וגם כמה חברים ויחד אכלנו חטיפים ועוגה והילדים השתוללו יחד בחדר המשחקים. היה כיף גדול ואווירה חגיגית, קישוטי בלונים וצלחות וכוסות מיוחדות שנבחרו בקפידה כדי להתאים לצבעי היום הולדת - ורוד, לבן ומעט סגול. 













יום שישי, 14 במרץ 2014

מכינים אוזני המן (טבעוניים)

אחח, פורים... החג הנהדר ביותר בשנה לדעתי בו מותר לך להתחפש ולעשות שטויות ולא יסתכלו עליך כאילו אתה מוזר כי בתקופה הזו של השנה זה בסדר ואפילו רצוי להיות מעט מוזר... מאז ומתמיד אהבתי להתחפש בפורים, מנסה לחשוב על איזו תחפושת שממש תבלוט ושאוכל לגלם איזה תפקיד מטורף ליום אחד אבל בחלוף כל שנה אני מבין יותר טוב שהחג הזה נועד יותר לילדים ופחות למבוגרים - ובכל שנה הפער ביני לבין ילד הולך וגדל. מה שכן כיף זה שעכשיו כשיש ילדים בבית אפשר לעשות את החג הזה קסום בשבילם!

בקשר לאוזני המן, באמת שקשה למצוא כאלו שבאמת מצליחים להרשים - חלקם עם בצק מאוד יבש, בחלק המילוי הוא לא מספיק, הייתי אומר שאפילו הרוב הגדול של אוזני ההמן שניתן לקנות הם מתוקים להחריד... אין משהו יותר כיף ומספק מלהכין משהו לבד, אז ברוח חג הפורים גבריאל התלבש בתחפושת השף ויחד הלכנו למטבח להכין אוזני המן!

המתכון הבא הוא לאוזני המן טבעוניים וממכרים בטירוף - הם חוסלו כולם תוך יממה! זהו מתכון שלי שביססתי על כל מיני ווריאציות אחרות והתוצאה לדעתי - אוזני ההמן האולטימטיביים!



המצרכים:

לבצק:
2 כוסות קמח (עשיתי 1.5 קמח לבן ו- 0.5 קמח מלא)
200 גרם מרגרינה
1/4 כוס חלב סויה
שקית אבקת אפייה
שקית אבקת סוכר
כפית תמצית וניל
1/4 כפית ציפורן
מעט מלח

למילוי:
כוס ממרח תמרים
1/2 כפית קינמון

ההכנה:

- מערבלים יחד את כל החומרים חוץ מהחלב.
- מוסיפים את החלב בהדרגה לתערובת עד שהיא כבר לא פירורית ומעט דביקה.
- שמים את הבצק עטוף במקרר לשעה וחצי לפחות.
- מערבבים את מרכיבי המילוי יחד.
- מרדדים את הבצק וקורצים ממנו עיגולים ומניחים מהמלית במרכז העיגול.
- מקפלים לצורת אוזן המן ואופים בתנור כרבע שעה על חום של 180 מעלות עד להזהבה.
- מוציאים מהתנור ומצננים על רשת.
- טורפיםםם!!!!

המלצות ושינויים:

- ניתן להמיר את חלב הסויה בחלב שקדים או כל חלב אחר.
- אפשר לשנות את מרכיבי המילוי לפי הטעם האישי.
- מומלץ!! - לעשות ניסוי ראשוני ולראות אם יחס הבצק למילוי מתאים לנו, אם קרצנו עיגול גדול/קטן מדי ולשנות בהתאם.