מתכון מרק דלעת טבעוני וטעים

זהו מתכון מאוד פשוט וקל להכנה עם תוצאות מדהימות.

הדלעת מאוד בריאה ומזינה וזהו מרק קל ומרענן ועם טעם יוצא מן הכלל.

המצרכים:

1 בצל בינוני

4 גזרים

4 מקלות סלרי

1 ק"ג דלעת

1/2 כפית טימין

חופן של פטרוזיליה

מלח ופלפל

ההכנה:

- חותכים את הבצל לחתיכות קטנות ומזהיבים עם מעט שמן על אש בינונית.

- מקלפים ופורסים את הגזר ומוסיפים לבצל.

- שוטפים וחותכים את מקלות הסלרי (ללא העלים) ומוסיפים גם אותם לסיר.

- חותכים את הדלעת לקוביות ומוסיפים לסיר. ממשיכים לבשל ולבחוש לעוד כשלוש דקות.

- מפזרים את הטימין, המלח והפלפל (לפי הטעם) ומוסיפים מים עד לכיסוי הירקות (כ 2-3 כוסות).

- מגבירים את האש לאש גבוהה ומחכים לרתיחה ואז מכסים את הסיר ומנמיכים את האש.

- נותנים למרק להתבשל כשעה עד שעה וחצי ואז בודקים שהירקות התרככו (במיוחד הגזר והדלעת).

- בעזרת בלנדר מוט מרסקים את הכל למרק אחיד (אפשר גם עם ממחה ידני) וממשיכים לבשל לעוד כעשר דקות.

- חותכים את הפטרוזיליה דק, מוסיפים לסיר ומערבבים היטב.

- טועמים, מתקנים תיבול ובתיאבון!

טיפים קטנים:

- אפשר להחליף את הפטרוזיליה בכוסברה או לשחק עם כמויות הירקות - כמעט הכל הולך!

- להיזהר עם הטימין - יש לו טעם חזק ויותר מדי ממנו יגנוב את כל ההופעה.

- אם רוצים מרק דליל יותר אפשר להוסיף עוד מים עד לתוצאה רצויה.

חברים למיטה

מאז שקנינו לגבריאל את מיטת המעבר החדשה שלו היינו צריכים להתרגל להרבה שינויים בהרגלי השינה שלו. הוא קיבל מאוד יפה את העובדה שמעכשיו הוא ישן לבד במיטה שלו והחדר שלו אבל איכשהו הוא הצליח לתזמן באופן מושלם את זמו היקיצה שלו לשלנו, או יותר נכון לשעה המדויקת שבה אמא שלו קמה. בהתחלה היא היתה מתעוררת בשעה שבע ומכינה לעצמה ארוחת בוקר ופותחת את הבוקר עם קצת זמן לבד ושקט אך עד מהרה גבריאל התחיל להתעורר בדיוק בשבע וכמובן שהוא דורש חיבוקים, צריך לספר סיפורים ולאכול את ארוחת הבוקר שלו וכך נעלם הזמן השקט בבוקר. זה מה עושים? קמים קצת מוקדם יותר, נכון? לא משנה כמה ניסינו להקדים, גבריאל גם הצליח לסנכרן את הלו"ז שלו לשלנו. עכשיו ג'ניה כבר מתעוררת בשעה עשרה לשש בבוקר וגבריאל קם איתה באותה השעה. ניסינו להשכיב אותו לישון מאוחר יותר, מוקדם יותר, לקצר לו את שנת הצהריים אך ללא הועיל - אין מצב שאנחנו ערים בלעדיו כי הוא עלול לפספס משהו.

לאחרונה הוא התחבר יותר ויותר לבובות שלו, בובת קוף שלה הוא קורא "קופיפון" (זה השם שהוא בחר), בובת דובי שהוא קורא לה "דובון" ובובת כבשה שפשוט עונה לשם "כבשה". עכשיו אין מצב שגבריאל הולך לישון בלי חבריו הטובים למיטה וגם אין שום סיכוי שהוא יסתפק ברק בובה אחת או שניים - שלושתם חייבות להתפקד לזמן שינה! הוא אוהב להירדם כשהוא מחבק את שלושתם בו-זמנית. היו כמה פעמים שחיכינו שהוא יירדם כדי להוציא את הבובות מהמיטה שלו משום שזה ממש לא נוח לישון איתם אך בבוקר היינו מגלים שבאורך פלא השלישייה השעירה חזרה למיטה לישון לצידו.

שבת של ריקודים

איזה כיף יום שבת! עם לוח הזמנים המשפחתי שלנו יוצא שיום שבת הוא היום היחיד בשבוע שבו גם אני וגם ג'ניה נמצאים בבית בבוקר - אף אחד לא עובד ואף אחד לא עושה סטאז' בגן ילדים, מה שרק אומר דבר אחד - הולכים לים!! קמנו מוקדם (בסביבות שש בבוקר כי אין כבר דבר כזה לישון עד מאוחר), אכלנו ארוחת בוקר, התארגנו ויצאנו החוצה. מזג האוויר היה חם למדי וזה היה החום המושלם אחרי החורף הקשה שפקד את כולם. הגענו לחוף ושם, כמו בכל יום שבת, היתה הרקדה המונית לצלילי שירי פופ, מזרחית, ריקודי עם ועוד שלל סגנונות של שירים וריקודים. גבריאל אוהב לרקוד כשהוא שומע מוזיקה שאותה הוא אוהב. להיות בחוץ זה קצת שונה מכיוון שיש הרבה אנשים שהוא לא מכיר והוא טיפוס כזה שלוקח לו זמן להיפתח אז פשוט ישבנו על אחד הספסלים וצפינו בריקודים. לא עבר הרבה זמן וגבריאל רצה לרדת לרחבה והתחיל לזוז מצד לצד לצלילי המוזיקה. אחרי שיר או שניים נוספים גבריאל כבר רץ למרכז הרחבה והתחיל לרקוד בכל הכוח כאילו אין מחר! הוא ניסה פה ושם להתאים את התנועות שלו עם אלו של שאר האנשים הרוקדים ואפילו הצליח לפעמים. מאוד נהנינו לראות אותו רוקד והוא אסף גם מחמאות מאנשים אחרים שגם אמרו לנו "יש לו עתיד!" תפסנו גם מעט מקרני השמש וחזרנו שזופים ושמחים! ולסיום, לא יכולנו שלא לצלם את גבריאל בפעולה אז הנה כמה תמונות וגם קטעי וידאו:

דירה להשכיר או דירה להסטיר?

"ספר! ספר!" יכריז גבריאל ברחבי הדירה כשהוא רוצה שיקראו לו ספר. לגבריאל יש ספרייה מאוד רחבה של ספרים משום שהוא מאוד אוהב אותם וכל כמה זמן שנמאס לו מהספרים הישנים אנו קונים לו עוד ספר או שתיים לאוסף או שהוא מקבל מסבתא או סבא ספרים חדשים. אחד הספרים שיש ברשותו שלא יכולתי לוותר עליו הוא הספר הישראלי הקלאסי "דירה להסתיר" של לאה גולדברג כי באמת, יש מישהו ישראלי שלא מכיר את הספר הזה ולא גדל עליו או לא קרא אותו לפחות מספר פעמים במהלך חייו? אני זוכר שכילד הייתי עובר על הספר הזה שוב ושוב, נהנה מהדמויות המיוחדות ומסגנון הציור המעניין וזהו אחד הספרים שקראתי עשרות פעמים ורציתי שיהיה גם לגבריאל.

אצלנו לקרוא ספר זה לא לקרוא אותו פעם אחת וזהו. בדרך כלל אנו קוראים את אותו הסיפור לפחות שלוש פעמים ברציפות עד שגבריאל מרשה לנו לעבור לספר אחר ואם מדובר בספר חדש אז סביר להניח שנקרא את אותו הספר מעל לעשרים פעמים ביומיים הראשונים של הספר בביתנו. 

יום אחד כשקראנו את הסיפור "דירה להשכיר" (בפעם המאתיים) יש את השורה שחוזרת על עצמה: "באים מכל הדירות השכנים, עומדים סביבה, מסבירים לה פנים". אני חושב שגבריאל פירש את "מסבירים לה פנים" בתור "מרביצים לה פנים" ומאז כל פעם שאני קורא לו את השורה הזו, חיה אחרת בסיפור זוכה לסטירה מהדהדת בפנים מגבריאל שמלווה בצחוק מרושע... לא משנה כמה ניסיתי להסביר לו שזו לא הכוונה, נראה שהוא מאוד שמח ומרוצה מהפירוש העצמי שלו וכל פעם אני רואה איך הדמות בספר כמעט ומנסה להתחמק מהמכה שמצפה לה. למען האמת זה די מצחיק שכל פעם שאני מסיים את המשפט "מסבירים לו פנים" רואים טראח על הספר מכל הלב והיד וגבריאל נהנה מהכוח המדהים שיש לו על דמויות ספרים מאויירות. מה נשאר להגיד? העיקר שהוא אוהב ספרים :)