יום שלישי, 23 באוקטובר 2012

לגדל עורב

גבריאל שלנו הולך וגדל ועם התקדמותו בגיל כך גם גדלה ההנאה מלהיות איתו ולשחק איתו. נראה כאילו כל יום הוא קולט משהו חדש ורץ איתו קדימה כדי לכבוש את העולם! את עולם החיות הוא כבר מכיר בעל-פה ונראה כאילו כל שבוע הוא בוחר חיה אחרת אותה הוא רואה בכל מקום ומחקה את קולה והשבוע הייתי אומר שגבריאל החליט להיות עורב. כל פעם שהוא רואה או שומע עורב הוא קורא "או-אש!" (עורב בשפתו) ומיד לאחר מכן משמיע "אחחח!" שזהו קולו של העורב....
הבוקר קמתי כהרגלי בסביבות השעה חמש וחצי, הכנתי לי את ארוחת הבוקר והנחתי אותה על השולחן ושמתי לב ששכחתי את הריבה. במקביל יכולתי לשמוע שהילד הקטן התעורר גם הוא ואחרי חיבוק גדול של בוקר טוב ניגשתי למטבח כדי להביא את הריבה. חזרתי לסלון וגיליתי שהעורב הקטן התיישב לו בכסאי והתחיל לאכול את האוכל שלי! מיד תפסתי את המצלמה והספקתי לתפוס את אותו מבט שובב שנסוך על פניו כשראה שאבא חזר לארוחתו. ואז, כרגיל, ניגשתי שוב למטבח ושכפלתי את ארוחתי כך ששנינו נאכל יחד את אותו הדבר ואני והעורב הקטן ישבנו יחד לשולחן האוכל ואכלנו ארוחת בוקר יחד.





אין תגובות: