רגשות של הורים

יש כל כך הרבה רגשות לבני אדם, הטובים יותר הם אהבה ושמחה, הקלה ורוגע ויש גם את הגרועים כמו כעס ופחד, דיכאון עצב ומרירות. עם כל הרגשות האלו, אני חושב שיש מספר רגשות ששמורים במיוחד להורים, רגשות בין הורה לבנו או ביתו שפשוט לא קיימים במערכות יחסים אחרים. הבוקר כשפניתי ללכת לעבודה גבריאל רץ וחיבק את רגליי בחוזקה ולא רצה לתת לי ללכת. כשסגרתי את דלת הכניסה אחריי יכולתי לשמוע אותו בוכה לאמו על כך שאבא עזב והוא לא מרוצה מכך. התחוללה בי הרגשה מעורבת, לבי נשבר ונמס בעת ובעונה אחת. כאב לי לשמוע שהבן שלי בוכה וממש לא רציתי לעזוב את הבית ובאותו רגע גם הייתה לי הרגשה חמה בלב כי ידעתי שהוא אוהב אותי וכבר מתגעגע למרות שעוד הייתי בסך הכל בצידה השני של הדלת. בכנות אינני יודע איזה רגש מבין השניים היה חזק יותר באותו רגע.

עוד פעם הייתה כשגבריאל רץ לו בסלון מקיר לקיר בהתלהבות כי אמו המסורה הכינה לו חביתיות שהוא כל כך אוהב והוא פשוט נהנה מלרוץ ברחבי הדירה עם חביתית כזו בידו. הוא נגס מהחביתית והסתכל עליה ופתאום עיניו נפקחו לרווחה בחפשם את עיניי שלי ואז הוא אמר בהתלהבות "תשע! תשע!" הסתכלתי בידו ובאמת החביתית שהוא כרגע נגס בה נראתה כמו הספרה תשע! הלב פשוט התחמם בשמחה וגאווה על הילד המדהים שלא מפסיק להפתיע. איך יש לו את הדמיון וההיגיון לראות את הספרה בידו? עם לב כזה מוצף באהבה אני רוצה רק להרים אותו ולחבק אותו ולעולם לא לעזוב! זה רגש מיוחד ביני לבין הבן שלי. רגש מיוחד ששמור רק לשנינו שאי אפשר לתרגם אותו לאף אחד אחר. כמה שהילד משגע אותנו לפעמים, פשוט מדהים להיות אבא ולחוות כאלו רגעים מדהימים.