לאט לאט מתעצמת החוויה שהילד שלנו מבין ומחקה כל מה שהוא שומע ורואה ועובדה זו היא חוויה בפני עצמה. כל משפט שאנו אומרים וגם לא משנה אם זה לגבריאל, לאדם אחר או בטלפון, גבריאל נאמן לחזור על המילה האחרונה ששמע. מה שאפילו עוד יותר מגניב הוא שגבריאל מנסה לחקות כל דבר שהוא רואה ולחזור אחרי הפעולות שאנו מבצעים. אמא מנקה את הסלון? גבריאל תופס מברשת ומנקה את השולחן הקירות והארונות. אבא שוטף ידיים? גם גבריאל צריך לשטוף עכשיו ידיים.
מה שיותר מדהים אותי הוא הקיבולת המדהימה של גבריאל ללמידה והאהבה שלו לרכישת ידע, ובכל פעם שהוא לומד משהו חדש הוא יוצא ומיישם אותו. כבר הספקנו ללמד אותו איך נראות הספרות וכן לימדנו אותו לספור עד עשר גם בעברית וגם ברוסית. התוצאה - כל ספרה שגבריאל רואה הוא קורא אותה בקול ובהתלהבות ומדי פעם גם מתחיל לספור דברים לגמרי לבד כמו מספר החתולים בספר או חתיכות השניצל שנשארו על הצלחת. גם את הצבעים והצורות שרואים בכל מקום אנו שומעים מפיו של הקטן. "ריבוע! ירוק! גדול!" הם התיאורים שממלאים את האוויר בכל רגע נתון.
אבל מה שאני הכי אוהב עכשיו זה האופן בו אני צריך לתרגם לו את העולם כולו כשאני מסביר לו ומלמד אותו. כך לדוגמא כשקראנו מהתנ"ך הצבעוני שלו, הסברתי ש "אדם וחווה עשו אוי ואבוי לאלוהים ואז הם קיבלו עונש", או כשהרמתי את גבריאל הערב כי הוא רצה לראות מה בדיוק אני עושה שם בקערה, הסברתי לו ש "עכשיו הבצק קטן והוא הולך לישון, ואז הוא יקום גדול ונעשה ממנו לחם!"
ממש כיף לעבור עם הילד דרך העולם כולו ודרך עיניים חדשות ותמימות יותר ולראות כמה הוא נהנה מללמוד עוד ועוד.
