חודש דצמבר הוא חודש חג המולד וזה תמיד יופיע לנו מול הפרצוף בין אם נרצה או לא. החנויות הרוסיות מתמלאות בעצי אשוח וקישוטים למיניהם (שזה האמת לכבוד השנה החדשה אך עדיין - אותם אבזרים), האינטרנט מתחיל להיצבע בצבעי ירוק-אדום האופיניים לחג וכל הדיבורים על קניות ומתנות צפים להם בעולם הסייבר והנוצרים בארצנו הקטנה מקשטים את בתיהם מבפנים ומבחוץ כך שכל אחד יודע מה קורה אצלם בתקופה הזו. לגל, חבר ותיק שלי עוד מתקופת בית הספר היה רעיון לעשות טיול לנצרת, עיר המקור של הנצרות (נצרת - נצרות...), ולראות את כל הקישוטים והחגיגות שמסביב. קבענו תאריך, התארגנו ויצאנו לדרך! מדהים כמה הכל קרוב פה בצפון, תוך ארבעים דקות מצאנו את עצמנו בנצרת.
הרגשנו כאילו היינו בחו"ל משום שהעיר שונה בכל אופן מהערים אליהם אנו רגילים, מהבנייה ועד התחבורה, החנויות והאנשים. הגענו באיחור של כמה ימים לחגיגות חג המולד אך עדיין מצאנו כמה רחובות מקושטים וחנויות שעוד לא הורידו את העצים ודמויות הסנטה קלאוס. היה קשה לנוע בעיר משום שהמדרכות לא בנויות באופן הכי ידידותי, בטח שלא עבור עגלה. עלינו ל"כנסיית הבשורה" שם כאמור קיבלה מרים מהמלאך גבריאל את הבשורה שהיא הרה ותלד את המשיח, ישוע. היו שם המון תיירים וציורים פסלים קתוליים נוצריים של מרים וממש שכחתי לרגע שאני עדיין בישראל. לולי תחנות האוטובוס של "אגד" ושלטים בעברית שהיו ברחובות הייתי בכלל חושב שאני נמצא בירדן או מצרים.
טיילנו דרך החנויות וחיפשנו מסעדה מקומית עם אוכל מסורתי אבל לא מצאנו משהו מפואר וגדול, ישבנו לאכול ארוחת ערב בחומוסיה טיפוסית שהגישו לנו סלטים וחומוס, פיתות פלאפל ושווארמה. היה מאוד טעים ומאוד נחמד וכבר בדרך הביתה גבריאל נרדם והמשיך לישון עד יום למחרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה