יום ראשון, 13 בינואר 2013

מיטת המעבר החדשה

מאז שהוא נולד גבריאל ישן איתנו בחדר. מעל לשנה הוא ישן איתנו באותה המיטה ואז העברנו אותו לישון במיטת התינוק שלו שצמודה למיטה שלנו. גבריאל הלך וגדל והחלטנו שלגיל שנתיים שלו נקנה מיטה חדשה וננסה להעביר אותו לישון בחדר שלו שעד עכשיו רק שימש בתור חדר המשחקים שלו. רצינו בתחילה לקנות לו ישר מיטה לילדים גדולים יותר ולדלג על שלב מיטת המעבר שבעיניי נראה פשוט כמו דרך נוספת לעשות עוד כסף על הורים, אבל כשהלכנו מחנות רהיטים אחת לשנייה ובדקנו את הגדלים והמחירים הגענו למסקנה שכרגע באמת הכי חכם ומשתלם לקנות מיטת מעבר.
עשינו את דרכינו ל"ביג שופ", מקום עליית הרגל שלנו לחנות עם מוצרים טובים במחירים סבירים, כדי לקנות לגבריאל את המיטה החדשה שלו. מכל המיטות שהיו שם היתה אחת שמאוד אהבנו בצבע דובדבן כהה שעלתה מעט יותר מהמיטות האחרות אך זו המיטה שרצינו לקנות. בקופה קיבלנו שני הפתעות נחמדות - האחת היא שהמיטה שבחרנו היתה במבצע כך שבסופו של דבר לא שילמנו עליה יותר מהמיטות האחרות וההפתעה השנייה היא כשגילינו שהמיטה היא בעצם מחברת INFANTI שאנחנו מאוד אוהבים (משום שיש להם מוצרים ממש טובים ובמחירים נמוכים יחסית) שמהם כבר קנינו הליכון, טיולון, אמבטיה ולול כך שהרגשנו שאנחנו ממשיכים עם המותג האהוב שלנו. יחד עם המיטה קנינו גם כרית חדשה וסט מצעים של מיקי מאוס שגבריאל מאוד אוהב.
הגענו הביתה עם הקניה החדשה וגבריאל עזר לי להרכיב אותה בזמן שג'ניה תיעדה. המיטה התאימה באופן מושלם לחדר וברגע שהעמדנו אותה במקומה עם המזרון והשמיכה וכל הסט המוכן קפץ עליה גבריאל בשמחה! הוא התיישב על המיטה והסתכל עלינו, שכב בה כדי לנסות אותה ומה שהכי הפתיע אותי - הוא קפץ לרגליו והביא את הדובי הגדול שלו, השכיב אותו במיטה החדשה וכיסה אותו וניסה לתת לו מוצץ!
השלב שממנו הכי פחדתי הוא לנסות להעביר את הילד לישון במיטה החדשה ועוד בחדר נפרד מאיתנו! הפחד היה שהוא כבר רגיל לישון לידנו ובאופי שלו הוא מאוד מאוד (מאוד מאוד מאוד) קשור אלינו וקיווינו שהוא יסתגל מהר לשינוי. בפעם הראשונה ששמנו אותו במיטה החדשה הוא נשכב בחי שום התנגדות ונרדם! רק בשביל לוודא שהלילה הראשון יעבור בשלום ישנתי על הספה בסלון (שקרובה יותר לחדר שלו מאשר חדר השינה שלנו) למקרה שהוא יתעורר בלילה וייבהל אך הלילה עבר חלק ובלי שום בעיות. עכשיו כבר עברו כמה ימים מאז שגבריאל ישן לבד וזו שמחה גדולה עבורנו! אנחנו מנסים לטפח לו עצמאות וזה בהחלט שלב מכריע בנושא.




 




אין תגובות: