לא משנה אם מדובר בעפרון או עט, מכחול או עפרונות צבע, אם זה יכול להשאיר סימן אז זה חייב להיות על הקירות! לפחות כך זה פועל במוח של גבריאל. לא משנה כמה אנחנו מסבירים לו, חוש אומנות הרחוב שלו חזק יותר. הוא תופס עפרון צבע בידו, מצביע על הקיר ואומר "אסור" ואז טופח על הנייר שמונח לפניו ואומר "רק על נייר!" את התאוריה הוא מבין. אך מה הוא עושה ברגע שהוא מסיים לומר את המשפט? רץ לקיר ומתחיל לבטא את המוזה.
לקחנו את צבעי המים והנחנו לפניו יחד עם מכחול וקערית מים ולימדנו אותו כיצד לצייר עם צבעי מים. גבריאל מאוד נהנה והיה לו פרצוף שמאוד מרוכז במלאכה שלו. יותר מכל הוא אהב לטבול את האצבעות במים המלוכלכים ופשוט ליהנות מכך שנותנים לו לעשות כך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה