אין מה לעשות, כל הורה מתגאה בילד שלו.. אנחנו בורכנו בילד סקרן שפשוט אוהב ללמוד. כל דבר הוא שואל "מה זה? מה זה?" והוא יחזור על השאלה עד שהוא יזכור לבד איך לומר את מה שהוא הצביע עליו. כך למשל הוא הצביע על תמונה בסלון ושאל "מה זה?" אמרתי לו "תמונה". אז הוא הצביע על התמונה השנייה שעל הקיר הנגדי וקיבל את אותה תשובה לשאלה "ומה זה?" ככה אחרי כשש פעמים שהוא שואל על כל תמונה מהי הוא התחיל לומר "תמונה." ביום שלמחרת כבר לא היתה השאלה - הוא נכנס לבד לסלון והכריז עם האצבע ובקול חזק "תמונה! תמונה!"
אנחנו החלטנו לפתח את התכונה הסקרנית הזו ופשוט ללמד אותו עד שהוא נתקל במשהו שמעל ליכולתו ואני מוכרח לציין שעוד לא נוצר מצב שכזה. לימדנו אותו את כל הצבעים "אדום, כחול, ירוק, לבן, שחור, צהוב, ורוד, סגול) ואז גבריאל התחיל להכריז אותם בכל מקום ואפילו למיין את הקוביות שלו לפי צבעים כשהוא מציין את הצבע של כל קבוצה.
אחרי הצבעים הגיעו הצורות וכמו עם הצבעים לימדנו אותו את כל הצורות הבסיסיות (עיגול, מרובע, משולש, כוכב, לב, מלבן, אליפסה) וכמו עם הצבעים הוא שולט בהם היטב ומזהה אותם בכל מקום.
אז לימדנו אותו לספור עד עשר והוא עושה זאת נהדר, גם בעברית וגם ברוסית ובנוסף לכך הוא כבר מזהה את כל הספרות ומקריא לנו לוחיות זיהוי של מכוניות כשאנו בחוץ.
אני באמת חשבתי שהגעתי כבר לסוף עד שג'ניה אמרה לי "אז יאללה, תלמד אותו לקרוא!" אני האמת ממש לא חשבתי זה אפשרי אבל ישבתי עם גבריאל, ציירתי לו אותיות ואמרתי לו איך קוראים להם ואיזה צליל הן עושות. ומה קרה? היום למדנו את ז' ו- ח' ומחר נמשיך הלאה...
אני ממש גאה בילד המדהים הזה ומצפה לראות מה יהיה איתו. עם סקרנות ואהבה ללמידה כמו שלו הוא עוד יגיע רחוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה