יום שני, 19 בנובמבר 2012

הכנת לחם סטייל אבא ובן!

אין פעם אחת בה אני מכין לחם וגבריאל לא בא בריצה כדי לראות מה אבא עושה. פעם הוא היה נבהל כשהייתי מפעיל את המיקסר הגדול ומבקש שמישהו ירים אותו לידיים אבל עם הזמן הוא כבר הבין שהמיקסר הוא לא אויב ואפילו משהו מאוד מעניין. עכשיו גבריאל תמיד מבקש שארים אותו בידיים כדי לראות את הבצק מסתובב לו בקערת המערבל.
יום אחד, בזמן שאימא הייתה בלימודים, העלינו את הכל הילוך אחד למעלה - הגיע הזמן שגבריאל ילמד את סודות הכנת הלחם וישתתף בעשייה! טוב, את כל הסודות הוא לא בדיוק הבין אבל הוא כן מאוד נהנה! הסברתי לו שלקמח מוסיפים מים כדי שיהיה בצק וכשהוא ראה שאני שופך מים לקערה הוא רץ לחדר המקביל כדי להביא את הבקבוק שלו ושפך גם הוא (אם כי בכאילו) מים לקערה. אחרי לישת הבצק ששנינו נהנינו מלצפות בה, הסברתי לגבריאל שהבצק צריך עכשיו ללכת לישון ואז הוא יגדל בזמן השינה להיות גדול ויפה. כיסינו את הקערה ואמרנו לבצק לילה טוב ואכן, היתה לנו תפיחה מאוד יפה ומרשימה.
אז הגיע שלב הוצאת האוויר והלישה, מה שגבריאל מאוד אהב! נתתי לו להחזיק את גוש הבצק ובחיוך גדול הוא נתן לו כמה מכות ומעיכות טובות ולש אותו בשמחה רבה! הסברתי לו שעכשיו על הבצק לקבל צורה ועזרתי לו לדחוף את הבצק לתבנית. שוב אמרנו לילה טוב לבצק ושוב חיכינו לתפיחה.
ואז, כמו בכל סיפור טוב, יש רגע טרגי. הטרגדיה שלנו התרחשה כאשר גבריאל היה צריך ללכת לישון וזאת לפני שהבצק הספיק לתפוח או לשבת בתנור. גבריאל מאוד נסער וחזר ואמר "לחם! לחם!!" אז שוב הצצנו לבצק הישן ואמרתי "זהו. עכשיו אתה צריך ללכת לישון." בחצי הדרך לחדר השינה הוא אמר "עוד. עוד! לחם!" אז הלכנו והצצנו בפעם האחרונה לפני בוא השינה ולצערי, גבריאל היה צריך לשכב במיטתו כשהוא מאוד מאוכזב והוא רק אומר "לחם! לחם! עוד! עוווד!"
בסופו של דבר הוא נרדם בלי לראות את הלחם יוצא מהתנור. אבל מה חיכה לו בבוקר? שני ככרות לחם יפהפיות שהוא שמח מאוד לראות ולאכול! 











אין תגובות: