יום שישי, 15 בנובמבר 2013

השמחות הקטנטנות של החיים

מאוד כיף לי להיות אבא. נכון, לפעמים הילד יכול לשגע אותי כשאני הכי עייף או ממש לעצבן כשהוא דורש משהו ולא מאמין לנו (כמו למשל כשהוא מבקש לאכול צימוקים ואני צריך לפתוח את המקרר והארונות כדי להוכיח לו שהם נגמרו ולא נשארו עוד בבית), אבל בגדול - זו חוויה נפלאה! להיות אבא זה ללכת יחד עם ילד במסע שלו בחיים ולחוות ביחד איתו את כל החוויות החדשות וכמובן גם להדריך אותו מאיזו חוויות כדאי להיזהר ולברוח. ההנאות הגדולות הן אבני הסימן המגניבות שיש במסע הזה, כמו פעם ראשונה שהילד מתחיל ללכת לבד או המילים הראשונות שהוא אומר, לראות את האישיות שלו מתפתחת ומשתלטת על הדרך שבה הוא מדבר ומתנהג, אך יש גם את ההנאות הקטנטנות. אחת מהן היא שפעם אחת ישבתי יחד עם ג'ניה בערב ודיברנו על גבריאל ועל מה צריך לשנות ולשפר. אחת המסקנות שהגענו אליה היא שהוא לא אוכל מספיק פירות (שזה מאוד חשוב) וזה מהסיבה שהוא ממש לא אוהב לאכול אותם, אז לקחתי על עצמי את המשימה להרגיל אותו לאכול פירות. החלטתי לתת לו לטעום כל יום מעט פרי, גם אם זה אומר שהוא לוקח רק ביס או שתיים כל יום, העיקר להרגיל את הטעם. גיליתי שבאמת ההצגה היא כל העניין כשזה מגיע לילדים: גבריאל לא רצה לאכול חתיכות של תפוח והסכים רק לנגוס בתפוח כשהוא שלם וגם זה לא הגיע למעבר 3 ביסים. אבל כשחתכתי את התפוח בפרוסות יפות וסירתי לו אותם על צלחת בצורה של שמש או פרח - הביקוש היה גבוה! כמה שמחתי שהוא התחיל לבקש לבד תפוח או אגס ואפילו נתן לי להציג בפניו תפוז. אילו השמחות הקטנטנות של החיים עם הילדים - הניצחונות הקטנות.
הערב ג'ניה ישבה לאכול את מרק האפונה המפורסם שלי (מומלץ מאוד: מתכון למרק אפונה) וגבריאל כהרגלו לא מוכן לאכול מרק... ג'ניה הוסיפה שקדי מרק והצליחה להאכיל את גבריאל עם מעט מרק והרבה שקדים ולאט לאט שינתה את היחס. בתוך מספר דקות גבריאל אכל מרק בלבד ואפילו ביקש עוד כשהקערה התרוקנה. איזה כיף! לדעת שהילד שלך לומד לאכול בריא ואף נהנה מזה! יש הרבה טעמים שהם טעמים נרכשים, שפשוט צריך ללמוד לאהוב אותם. המשימה לא קלה אך עם מעט התמדה וסבלנות, גם זה אפשרי!





אין תגובות: