בסוף יוני של שנה שעברה עמדתי בכיכר באמצע אזור התעשייה של קרית ביאליק וחיכיתי למשאית גדולה וירוקה שתמצא אותי בזמן שאני מסביר לנהג בטלפון איך להגיע אליי. מוכרח להודות שמאוד התרגשתי כשראיתי את המשאית באופק מתקרבת אליי ועוצרת לידי - הנהג אפילו לא יצא מהקבינה שלו משום שמה שהזמנתי באינטרנט היה מאוד קטן ואפילו לא דרש אחסון באחורי המשאית, הנהג פשוט שמר את החבילה הקטנה שלי לידו. הוא הושיט לי את מה שמאוד רציתי וחיכיתי לו - צמח טורף, קטן ירוק ושובב בעציץ קטן ועם כיסוי מיוחד לשמירת הלחות. כל כך שמחתי, כמה זמן רציתי אחד כזה לעצמי! בגדול אני אוהב צמחים וכל מה שגודל לו ככה מאפס, אבל צמח טורף זו ליגה אחרת לגמרי!
הייתי חושב שצמח שמצליח לתפוס חרקים, לאכול אותם ואז לירוק את השלד שלהם יהיה צמח קשוח ועמיד - אך ההפך הוא הנכון. הצמח הזה (דיונאה) דורש תנאים מאוד קפדניים של אדמה מאוד מיוחדת, מים מזוקקים בלבד לשתייה, לחות וויסות אור.
בכל מקרה, הצמח הזה מוציא רק פרח אחד ורק פעם בשנה וחיכיתי בציפייה לפרח המיוחד שלי. סוף סוף לפני כשבועיים ראיתי שיוצא לו גבעול מאמצע הצמח שנראה שונה משאר העלים בעלי הפיות של הצמח. הפרח שלי התחיל לצמוח! (אני יודע כמה טפשי נשמעת ההתרגשות מפרח אחד שמתחיל לגדול אבל כן, התרגשתי). הגבעול צמח גבוה יותר והתחילה להיווצר גולה גדולה בקצהו שבסופו של דבר תיפתח לפרח. יום אחד היינו בטיול בחוץ ונשבו רוחות חזקות מאוד. כשחזרנו הביתה ורציתי לבדוק מה מצב הפרח שעוד לא נפתח גיליתי שהצמח שלי נעלם! הרוח החזקה העיפה אותו מאדן החלון הישר לאדמה שנמצאת שני קומות מתחתינו. רצתי למטה לאסוף את הצמח והצלחתי להציל את רובו, אבל הפרח שלו חיכיתי כמעט שנה שלמה פשוט נשבר ונפל... שנה של ציפייה עפה עם הרוח, תרתי משמע. טוב, מה לעשות, אולי שנה הבאה.
עברו כמעט שבועיים מאז ה"תאונה" והצמח התחיל להצמיח גבעול חדש, שונה משאר העלים בעלי הפיות! הצמח החליט להצמיח פרח חדש במקום זה שנשבר. איזה יופי, אני כן אזכה לראות את הפרח המיוחד! מעכשיו הצמח יושב בבית, אין יותר חשיפה לרוחות מסוכנות של מזג אוויר משוגע!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה